בלוג

התל אביבית המשגעת שלנו מתחילה להתכנס לשלבי גמר והתקנות, כשהקירות כבר מכוסים בשפכטל ומתקדמים להתחדש בשכבות של צבע. לאט לאט מתחילים לראות את היופי שהולך להתקבל בדירה, כשהבלגן הגדול מתחיל להיעלם, עוד מעט גם רצפת הפרקט המהממת שנבחרה לדירה תתפוס את מקומה ואז באמת הדירה תתחיל לקבל מראה של בית. המטבח הלבן ירד לביצוע –…

השבוע שעבר עלינו היה מאתגר (בלשון המעטה)… הייתה לנו תקופה טובה עם איתמר, בלי מחלות ובלי חום. ובדיוק שהתחלנו קצת לשכוח מה זה להישאר שבוע בבית עם ילד חולה ממש עם חום גבוה שלא יורד – הוא הגיע. שבוע שלם של התעוררויות בלילה מחום גבוה והזעות, בלי כמעט בלתי פוסק במשך היום ועיניים עצובות ועייפות…

שעון הקיץ הגיע, ואיתו גם הסימנים שפסח מתקרב, והאביב כבר ממש כאן. את הלחץ של פסח אנחנו תמיד מרגישים בעסק – הכל צריך להיות מוכן לפני פסח כדי שכולם יוכלו לחגוג בשמחה בבית המחודש שלהם. האמת, שהשנה כבר ממש מתחשק לנו שהאביב יגיע ויתחיל להיות חם יותר. להיות תקועים בבית עם שני ילדים זה לא…

שבוע של שגרה טובה עבר עלינו. מאז שגבע הצטרף למשפחה שלנו אנחנו מרגישים קצת במרתון בהתנהלות היומיומית, ובמיוחד בסופ"ש. אפילו שזכינו בתינוק סופר רגוע וחייכן, עדיין היום שלנו מרגיש כמו סופת הוריקן שעוברת יוצרת סערה משאירה בלאגן ונעלמת בשמונה בערב. מה שכן, אמצע השבוע שכולם נמצאים במסגרות שלהם, הבקרים מרגישים לנו כחלק היותר שפוי של…

הדירה התל אביבית שמשתפצת לה ברגעים אלו ממש מתחילה ללבוש צורה ולהראות בדיוק איך שתכננו אותה. הקירות כבר עומדים במקומם (חוץ מקיר אחד שהוחלט על ההזזה שלו כדי לרווח עוד יותר את אחד החדרים). נקודות האינסטלציה עבור הברזים והאסלות ממוקמות בדיוק לפי התכנית וכך גם נקודות החשמל והתאורה, כך שבקרוב מאוד יתחילו כאן סגירות והתחלת…

כן, זה קורה מדיי שנה, היום המיוחד הזה שבו מכריזים שגדלת בעוד שנה (גם אם לא רצית…) בשבת זה היום שלי. והפעם זה יומולדת חצי עגול – 35, שאומר שאני ממש בדרך לגיל 40, מה שקצת עושה לי רעד בברכיים. אבל אתם יודעים מה? אלי יחגוג 40 לפני אז חהחהחה… יש לי עוד כמה שנים…

איזו התרגשות – השיפוץ התחיל! כל התכניות כבר נתלו על הקיר כמו שאנחנו אוהבים, כמורה דרך לאיך הדירה הזו הולכת להיראות. זה אחד השלבים שאנחנו אוהבים בפרויקט של שיפוץ, הרגע שהפטישים מתחילים לעבוד וכל מה שלא רלוונטי פשוט מוצא את דרכו לערימה של שברים. הכל נפתח ואנחנו מתחילים לדמיין את מה שכרגע נמצא רק בדו…

תשמעו, אנחנו לא טיפוסים רומנטיים במיוחד. ולא, זה לא בגלל שאנחנו נשואים כבר הרבה זמן או שיש לנו שני ילדים… האמת שזה תמיד היה ככה, פחות בקטע של דובונים ורודים שמחזיקים לבבות ופחות בקטע של מכתבי אהבה. רומנטיקה אצלנו מתפרסת לשטחים אחרים – לצלחות עם אוכל מקושט ובצורה של סמיילי, וצחוקים על אותם שטויות, קקטוסים…

את השבוע הנוכחי אנחנו סוגרים הפעם בנפרד. חצי אחד נסע לסופ"ש בילויים בבודפשט עם חברים, והחצי השני – אני:) נשאר בבית עם הילדים. חלילה לא מתלוננת, ומפרגנת לחלוטין – אני זאת שאמרה לאלי שיסע לבלות קצת ולהתנתק לכמה ימים ושהכל בסדר. עם תינוק הכי קל ביקום וילד שיבלה הרבה עם סבא וסבתא בסופ"ש זה אפשרי…

היום נגמר לו החודש הראשון בשנה, ואנחנו עמוק בתוך עבודה על פרויקטים חדשים ומגוונים שמאתגרים אותנו לעשות דברים חדשים ויפים שעושים לנו חם בלב. השבוע חזרנו לשגרה הברוכה, עם מטפלת והכל. הספקנו גם – כמו עוד הרבה הורים, לבחור לשני הקטנים שלנו מסגרות לשנה הבאה, ואנחנו מחזיקים אצבעות שעשינו את הבחירות הנכונות. תמיד יש בלב…