2018 – את מוזמנת להגיע!

אמא, חוגגים כבר נובי גוד?

 

השנה כל חגיגה שמגיעה מתקבלת בקריאות של אושר מצד איתמר, שגילה את הכיף של לארח אנשים בבית שלנו או להתארח אצל אנשים. ברגע שמספרים לו שבקרוב יש חג או שמישהו יגיע אלינו לארוחת ערב, מתחילה ההתלהבות! זה אומר שעוד מעט יגיעו אנשים שרוב הסיכויים לא ראו אותו כמה זמן והוא מצידו – זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות, כי זה אומר שהוא יוכל להראות להם את כל מה שהוא יודע וכל מה שלמד עד עכשיו, כולל את כל הנעליים "החדשות" שלו, את כל ערמות הספרים שלו, וכמובן להסביר איך נבי ארנבי הגדול שומר עליו בלילה במיטה.

 

נובי גוד שנה שעברה עבר מבלי יותר מדיי הבנה מהצד שלו, כי מה אפשר לצפות מזאטוט בן שנה וחצי בסופו של דבר. אבל השנה, זה כבר משהו אחר:) השנה הוא כבר בן שנתיים וחצי, עם רצונות משלו, עם הבנה מלאה למה שקורה מסביבו, ועם הכי מעט סבלנות שיש אבל עם רצון גדול מאוד להגיע ליום שנגיד לו – היום חוגגים נובי גוד!

 

בינתיים, כדי שיהיה לו כיף לחכות (אנחנו כרגע בניסיונות בלתי נגמרים ללמד אותו על סבלנות) וגם כדי שאווירת החג תחזיק ליותר מיום אחד כי גם אנחנו נהנים ממנה, העמדנו את היולקה (העץ) שלנו ואת איתמר לידו עם ערמת קישוטים והתחלנו במלאכת הקישוט.

כמה שנהנינו לראות את האצבעות הקטנות שלו מחזיקות בעדינות את הכדורים והאצטרובלים המקושטים, בזמן שהוא מנסה (ודרך אגב בהצלחה גדולה) לתלות אותם על הענפים. כנראה שזה חלק מהעניין שיש לך שני הורים מעצבים, להיות מסוגל כבר בגיל שנתיים וחצי לקשט עץ עם קישוטים מבלי שזה יראה שילד בן שנתיים וחצי עשה את זה. באמת, העץ לא קרס לצד אחד בגלל ערמת קישוטים שהונחה על אותו ענף, להפך! הוא בחר את הקישוטים ותלה אותם יפה יפה, כל אחד על הענף שלו.

 

 

 

גם השנה אנחנו נבלה בחגיגות אצל ההורים של אלי, כשהשנה אנחנו כמעט בטוחים שאיתמר יחזיק מעמד את רוב הערב, במיוחד כשהוא יודע שיש חלוקת מתנות מתישהו במהלך הערב הזה:) פינקנו אותו השנה בערכת כלי עבודה כשהדבר שהוא הכי יאהב, ואני יכולה לחתום על זה כבר עכשיו זו החגורה לכלי העבודה שנמצאת בתוך החבילה. איכשהו קרה שאיתמרי התאהב ב-רוי בוי (אני מניחה שיש כאן כמה הורים שכבר יצא להם להכיר את ה"איש והאגדה…"), והאמת שאין לנו יותר מדיי התנגדות כי הוא בסך הכל מלמד אותו על אהבה לחיות ולטבע, אבל לרוי בוי יש חגורה ותיק שהוא סוחב עליו לכל מקום. כך שכמובן שמאז איתמר פותח לנו את הארון כל הזמן במטרה לאתר חגורה שהוא יוכל לחגור על עצמו ולדהור על סוס דמיוני כמו רוי בוי. העיקר שהוא מאושר, ואנחנו על הדרך משתעשעים:)

 

 

חברים כמו כל שנה – נאחל לכם שתמיד תהיו מוקפים במשפחה וחברים טובים ובהרבה אהבה, וכמובן הרבה אוכל טוב!!!

 

2018 – מחכים לך!

 

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email